تقرير موسّع عن مبادرة المنتدى العربي اليهودي للعدل التخطيطي بتوقيع عريضة ضد الضم

تاريخ النشر: 23/07/2020

 اكثر من 400 مهني/ة في مجال التخطيط والتطوير العمراني يوقعون على عريضة ضد الضم.

العريضة بمبادرة المنتدى العربي اليهودي للعدل التخطيطي المنبثق عن خريجوا دورات  المركز العربي للتخطيط البديل ومدرسة السلام في واحة السلام - وكلاء تغيير من اجل السلام والعدل التخطيطي للمهنيين في مجال التخطيط والتطور العمراني.
 
 
تقرير موسّع عن  مبادرة المنتدى العربي اليهودي للعدل التخطيطي بتوقيع عريضة ضد الضم في صحيفة "هآرتس":


https://www.haaretz.co.il/misc/article-print-page/.premium-MAGAZINE-1.9012184 Page 1 of 3

אסתר זנדברג   12:38 22.07.2020

"היום האופנה היא לדבר על עירוניות, לא על שוויון"

"מתכננים למען שוויון", פורום בהובלת אדריכלים ומהנדסים ערבים, הצטרפו ל"מתכנים נגד
סיפוח" בדיון על פגיעתה הצפויה של תוכנית המאה בשני צדי הקו הירוק

"בציבור רווחת הדעה שנושא הסיפוח ('עסקת המאה' של טראמפ) ירד מסדר היום היות שהתאריך
שקבע נתניהו לתחילת התהליך חלף לו. זוהי טעות מסוכנת", כותבים חברי פורום "יד על הדופק —
מתכננים למען שוויון" בגילוי דעת שאותו צירפו לעצומה "מתכננים נגד סיפוח", הקוראת למתכננים,
אדריכלים וגיאוגרפים להתנגד למהלך. הצורך בפנייה לקהילה המקצועית התגבש בכנס של הפורום
שהתקיים בראשית החודש שעבר ובו נבחנו ההשפעות המרחביות של הסיפוח משני צדי הקו הירוק.
לפורום שותפים בית הספר לשלום נוה שלום והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי.
משבר הקורונה לא מנע דיון במהלך בלתי הפיך שיישאר הרבה אחרי המגפה. את הכנס אירגנו והנחו
האדריכלית הד"ר ענאיה בנא והגיאוגרף הפרופ' אורן יפתחאל והשתתפו בו בין היתר המשפטן מיכאל
ספרד, המהנדס וחבר הכנסת לשעבר חנא סוויד, המתכננת העירונית היבה בווארדי וחוקר הסכסוך
הישראלי־פלסטיני שאול אריאלי.
דברים שנשמעו בכנס הדגישו, לא בפעם הראשונה, את הקשר הבל יינתק בין תכנון ופוליטיקה וקראו
ל"מקצועני המרחב" להשמיע קול פומבי כנגד מהלך פוליטי הרה אסון המנוגד גם לאתיקה המקצועית.
החלת החוק הישראלי באיזורים נרחבים בגדה המערבית על פי עסקת המאה, משמעותה "במובן
המיידי הפקעה והלאמה בקנה מידה נרחב של רכוש בבעלות פלסטינית", מסביר ספרד, "כך שאם
למשפחה ברמאללה או בג'נין יש חלקות אדמה בשטחים שיסופחו לישראל — באופן טכני היא תהפוך
לנפקדת". אנשים השוהים בשטחים הללו ייהפכו לשב"חים על אדמתם ויהיו חשופים לסכנת גירוש
מתמדת. ההיסטוריה מלמדת גם שחוק נכסי נפקדים משמש בידי המדינה כדי להשתלט על רכוש
פלסטיני.


בקה אל גרבייה למשל


העברתם של יישובי המשולש למדינה הפלסטינית תשאיר "אזורים אטרקטיביים מבחינה כלכלית
במדינת ישראל", אומרת היבה בווארדי. מקרה מבחן שעליו הצביעה הוא אזור התעשייה החדש בבקה
אל גרביה שנועד לספק תעסוקה לתושבי העיר, אך לפי מפת הסיפוח הוא יישאר כולו בשטח מדינת
ישראל, ויותיר את בקה הרחק מאחור. וזאת רק דוגמה אחת.
22/07/2020, 15:53
https://www.haaretz.co.il/misc/article-print-page/.premium-MAGAZINE-1.9012184 Page 2 of 3
הסיפוח עצמו אינו אקט תכנוני מפורש, אומר חבר הפורום, האדריכל יותם בן יעקב, אבל המציאות
מלמדת שכלים תכנוניים משמשים למימוש מדיניות של הפקעות ונישול, "וישנה פה פעילות דרסטית
של שימוש במרחב כנשק לכל דבר". אדריכלים בעצמם, מוסיף בן יעקב, משמשים "ככלים לייצר מצב
פוליטי בשטח, וחשבנו בפורום שאנשי המקצוע מחויבים לקום ולהביע התנגדות, כי זה כמו משחק
באש".
מעורבות של מתכננים במהלך הפוליטי היא מתבקשת, אומר יפתחאל, "אי אפשר שקהילת אנשי
המקצוע לא תגיד מלה על כך שהמרחב המפוצל על פי העסקה לא מאפשר תכנון ראוי לשמו,
שהיישובים יהיו מנותקים זה מזה ללא אפשרות לתחבורה הולמת, ולתושבים הפלסטינים לא תהיה
נגישות לכמעט 50 אחוזים מהאדמות שלהם. התכנון יפגע אגב גם בכמה התנחלויות". מפת המדינה
בכללה היא "עדות חיה לעד כמה תכנון יכול לעשות עוול", אומר יפתחאל, "וצריך לנער את המקצועות
שלנו".
על העצומה חתמו על כה יותר מ– 400 אנשי מקצוע ערבים ויהודים ישראלים, ועשרות פרופסורים
מאוניברסיטאות ברחבי העולם. זהו מספר מרשים לכל הדעות בענף שבאופן מסורתי חבריו לא נוהגים
להביע עמדות בפומבי בנושאים שבאחריותם ובעיקר בסוגיות שבין מרחב ופוליטיקה. רבים מכחישים
כל קשר בין התחומים.
בולטות בהיעדרן בעצומה חתימות של בכירים בממסד התכנוני הארצי, אדריכלים מובילים בשוק
הבנייה והארגונים המקצועים — שאינם נוקטים עמדה פומבית גם בנושאים אזרחים כמו משבר הדיור
או מכת התאונות באתרי בנייה. מצד אחר, בין החותמים ישנם לא מעט אנשי מקצוע צעירים שנתלות
בהם תקוות כי ישנו את התמונה.
שינוי הכרחי, אומרת עאניה בנא, הוא גם שיתוף שוויוני של אנשי מקצוע מהמגזר הערבי במוסדות
ובוועדות התכנון. כיום, מבין 36 חברי המועצה הארצות לתכנון ולבנייה, ישנם רק שני נציגים ערבים,
ובוועדה לתשתיות לאומיות — ות"ל — אין ולו נציג אחד מהמגזר. כדבריה, "ההרגשה היא
שבארגונים המקצועים לא רוצים לדבר על הצד האפל של התכנון ועל אפליה באמצעות תכנון. היום
האופנה היא לדבר על עירוניות אבל לא על שוויון".
שתיקתם של "מקצועני המרחב" פוגעת גם במעמדה של הקהילה המקצועית עצמה שאינה מוכרת
לציבור ואינה נתפשת כרלוונטית ובעלת משקל. מי שאחראים לדמותו של המרחב כמעט שאינם
מעורבים בשיח הציבורי בישראל לא זה הפוליטי וגם לא האזרחי. מקצועות התכנון נוגעים בכל תחומי
החיים הרבה מעבר להיבטים הטכניים, הסרגל והבולדוזר. אלא שבהבדל מאנשי רוח לדוגמה, אנשי
המקצוע נמנעים מלהשמיע קול ולנקוט עמדה בכל סוגיה שעל סדר היום, מנושאי תרבות ועד מגפת
הקורונה. "בתוך הדממה הזאת יש לנו הזדמנות להשמיע קול. לא שומעים את קולנו אז מוחקים
אותנו. אנחנו חייבים לעשות משהו", אומר יפתחאל. הדרך לעשות משהו מעבר לחתימה — פתוחה.
הרחובות, הכיכרות והצמתים מחכים.
22/07/2020, 15:53
https://www.haaretz.co.il/misc/article-print-page/.premium-MAGAZINE-1.9012184 Page 3 of 3